שאלות ותשובות בנושא אורח חיים בריא

התאפקות לשירותים איננה מומלצת. התאפקות מריקון המעיים קשורה עם הופעת עצירות ומחלות של המעי והרקטום, כולל טחורים ומחלת סעיפי המעי (דיברטיקוליטיס), כמו גם ריח רע מהגוף ואפנדיציט. התאפקות ממתן שתן עלולה לגרום לדלקות בדרכי השתן, בעיות שליטה ובמקרים מסוימים נזקים לכליות ולשלפוחית. להרחבה בנושא לחצ/י על הקישור לפוסט – להתאפק לשירותים ? עדיף שלא !

אמנם חשיפה לא זהירה לשמש מסוכנת, אולם לחשיפה מידתית ומבוקרת לאור השמש תועלות בריאותיות ביניהם: האצת תהליך הייצור של ויטמין D החיוני לבניית העצמות ונקשר גם עם הקטנת הסיכון לחלות בסרטן. השמש גם מעודדת ייצור סרוטונין- מוליך עצבי האחראי על שיפור מצב הרוח ושיכוך כאבים. צבעה הצהוב של השמש קשור לפי הקבלה לשמחה (רבנו האר"י). לדעת חז"ל לאבק קרני השמש יכולות ריפוי של ממש. קרא/י פוסט בנושא בקישור זה.

ההמלצה הרווחת היא 7-8 שעות שינה בלילה לבוגר. גם לפי הרמב"ם מומלצות 8 שעות שינה בלילה (שליש משעות היום). מחקר רחב היקף מצא שאנשים שישנים 7-8 שעות נוטים פחות לפתח סוכרת. יש לשים לב שלגילאים שונים קיימות המלצות שונות.

ההמלצה היא לישון על הצד. הרמב"ם ממליץ לישון על צד שמאל שאז יסייע הדבר לקיבה. שינה על צד שמאל נקשרה גם עם שיפור אצל אנשים הסובלים מנחירות ודום נשימתי. במחקר בתנאי מעבדה על מכאסמים נמצא כי שינה על צד שמאל יעילה ב-25% יותר בפינוי פסולת מהמוח.
התנוחה הכי פחות מומלצת לשינה היא על הבטן, שאז עמוד השדרה מקבל צורה קמורה (מרכז הכובד של הגוף הוא בבטן ולכן הגוף שוקע באזור הבטן והגב מתקמר) והצוואר גם הופך מתוח, בפרט אם ישנים עם כרית. בעוד שבשינה על הצד או על העורף, מומלץ לתמוך הצוואר בכרית (לא גבוהה מדי), אם אתם ישנים על הבטן עדיף להימנע מכרית, מקסימום אם אין ברירה מומלץ לתמוך הצוואר בכרית שטוחה ולשים גם כרית באזור האגן/בטן. להרחבה על איך לישון נכון – כנס/י לקישור.

כן. מחקרים מדווחים שפעילות גופנית קשורה מצד אחד עם הורדת הורמוני הלחץ בגוף (קורטיזול, אנדרנלין) ומצד שני מגבירה ייצור אנדרופינים- כימיקלים במוח התורמים לשיפור מצב הרוח ולהפחתת כאבים. להרחבה כנס/י לפוסט זה.

לדעת הרמב"ם עדיף להתחיל הרחצה במים חמימים ולקראת סיום המקלחת לעבור למים קרירים. יחד עם זאת לא מומלץ לקרר את הראש. למידע בנושא איך להתקלח נכון לחצ/י על הקישור.

בעוד יש הסוברים כי אין כל מניעה לשתות בזמן האוכל, הרמב"ם מחזיק בדעה שעדיף להימנע מכך. לפי הרמב"ם שתייה בזמן האוכל מפחיתה האפקטיביות של אנזימי העיכול ולכן עדיף להימנע מכך. לפי הרמב"ם עדיף לשתות כ-20 דקות לפני הארוחה וכן אחרי הארוחה (שעה-שעתיים), שאז המים יסייעו לעיכול. הרמב"ם גם ממליץ לשתות כוס או שתיים של מים "על הבוקר" שאז יתרום הדבר לשרפת שומנים. להרחבה לחצ/י על הקישור לפוסט על המים – יתרונות ואיך לשתות נכון.

מחקרים מצאו שאכילה בבוקר משפרת התפקוד במהלך היום. הריכוז ויכולות החשיבה משתפרים, המטבוליזם משתפר (כן זה גם מרזה בסופו של דבר), וזה אפילו מרגיע. חז"ל ממליצים בחום על "פת שחרית" – אכילה של פת לחם בבוקר תעשה את העבודה. להרחבה כנס/י לפוסט בנושא.

אמנם יותר מפתה לשתות נוזלים אחרים מפנקים יותר כמו קפה או מיץ, אבל ישנה חשיבות עליונה לשתייה של מים (ההמלצה המקובלת- כ-2.5 ליטר ליום לבוגר). הידרציה מספקת (מספיק מים בגוף) מונעת עצירות, משפרת ריכוזיות הדם (אוסמולליות בדם) ומקטינה הסיכון להיווצרות קרישי דם, כמו גם מחזקת כלי הדם והשרירים. בנוסף, שתייה מספקת של מים משפרת הריכוז ומצב הרוח. להרחבה על חשיבות המים לבריאות וגם טיפים של חז"ל איך לשתות נכון- כנס/י לקישור.

כעס גורם שינויים פיזיולוגיים דרמטיים לגוף. מחקרים מדווחים שהכעס גורם לעליה בלחץ הדם ובכולסטרול ולכן קשור עם הופעת מחלות לב כולל התקף לב (אוטם שריר הלב). הכעס משפיע על האינסולין וקשור עם סכרת מבוגרים והפרעות באיזון הסוכר בילדים הסובלים מסוכרת נעורים (סוג 1). הכעס מזיק לעיניים (בשל שינויים בזרימת הדם); לכבד (ובכלל הכבד קשור לפי היהדות לכעס). הכעס פוגע בפעילות המעיים וחז"ל קשרו את הכעס עם הופעת טחורים. מחקר בנושא מצא עלייה בתחלואה של סוכרת, דלקות פרקים וסרטן אצל מבוגרים שנחשפו לאירועי כעס עיון, לעומת מבוגרים שלא נחשפו. להרחבה על סכנות הכעס לבריאות הגוף- לחצ/י על הקישור.