חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שינה לבריאות

נכתב על ידי

שינה לבריאות

בני האדם מעבירים בשינה כשליש מחייהם. שינה היא לא רק אמצעי להתרעננות וחידוש כוחות. שינה הכרחית כדי לשרוד- למעשה רוב בני האדם לא ישרדו יותר מ-10 ימים ללא שינה. בזמן השינה הגוף מרפא פצעים, מייצר תאים חדשים, מפנה פסולת ורעלים, מבצע תהליכי גדילה ועוד. היעדר שינה מספקת עלול לפגוע בבריאות, בגוף ובנפש. לעומת זאת, שינה מספקת בעלת השפעה חיובית על הגוף.

שינה למניעת מחלות

שינה מחזקת המערכת החיסונית ומשפרת תפקודה. לעומת זאת, חוסר בשעות שינה עלול להשפיע על תפקוד המערכת החיסונית. כשעייפים המערכת החיסונית עייפה, היא פועלת באיטיות והיכולת שלה להעניק לגוף הגנה אופטימאלית מפני חיידקים ווירוסים מזיקים נחלשת. התוצאה היא שעלולים לחלות מהר ולהחלים לאט.

חז"ל ראו בשינה תרופה לחולה. עד כדי כך חשובה השינה לבריאות שחז"ל התירו לכבות נר של שבת כדי לאפשר לחולה שישן ויתרפא.

שינה מקטינה הסיכון להופעת יתר לחץ דם וסוכרת

יתר לחץ דם וסכרת הם גורמי סיכון מרכזיים להופעת מחלות לב וכלי דם. 

בזמן השינה לחץ הדם יורד. מחקרים מצאו ששינה מספקת לאורך זמן מורידה הסיכון לפתח יתר לחץ דם.

בנוסף, בשלב השינה העמוקה ערכי הסוכר בדם יורדים. בפרסום של האיגוד האמריקאי לסוכרת דווח ששינה של 7-8 שעות בלילה בממוצע מקטינה הסיכון ללקות בסוכרת סוג 2.

שינה לשיפור הזיכרון והלמידה

לשינה תפקיד מרכזי בתהליכי למידה וזיכרון. בלילה המוח "עושה סדר" במידע שהגיע אליו במהלך היום, מעבד ומאחסן אותו. כשלא ישנים מספיק, המוח לא מספיק לסדר ולאחסן המידע בצורה טובה ויופיעו קשיי זיכרון ולמידה. 

חשיבות השינה ללמידה, היתה מוכרת גם לחז"ל שהציעו אחרי לימוד חדש "ללכת לישון על זה", ועל ידי כך לאפשר למוח להשלים פעולת הלמידה. 

שינה לגדילה של ילדים ומתבגרים- הורמון גדילה

בשלב השינה העמוקה מפרישה בלוטת יותרת המוח הורמון בשם סומטוטרופין, המוכר גם בשם הורמון הגדילה. הסומטוטרופין תורם לצמיחת עצמות השלד ותאי השריר של ילדים ומתבגרים. מחסור בסומטוטרופין יכול להוביל לקומה נמוכה בבגרות. 

מחקר שפורסם בכתב העת clinical endocrinology מצא מחסור בסומטוטרופין אצל משתתפי המחקר שנחשפו לחוסר שעות שינה.

הרמב"ם ממליץ לילדים ומתבגרים ללכת לישון בתחילת הלילה, שאז תפוקת הסומטוטרופין בשיאה. המלצת הרמב"ם מתיישבת עם ממצאי המחקרים לפיהם עיקר האפקטיביות של הורמון הגדילה בשינה, היא בשלב השינה עמוקה. לגופנו שעון ביולוגי המושפע משעות האור והחושך. כשמחשיך גופנו מפתח עייפות, אשר מגיעה לשיאה בדרך כלל בין השעות 22:00 ל-2:00 בלילה. שעות אלו הן שעות השינה הכי אפקטיביות לגוף. בשעות אלו הפרשת הורומון הגדילה, כמו גם עוד תהליכים חיוניים שהגוף עובר בשינה, בשיאם.

שינה משפרת המוטיבציה והישגיות

עייפות בשל חוסר שעות שינה פוגעת במוטיבציה וביכולת לעמוד ביעדים ספורטיביים המצריכים סיבולת גופנית, כמו ריצה או שחייה. לעומת זאת שינה מספקת תורמת להישגיות ומוטיבציה ספורטיבית.

שינה לשיפור התפקוד במצבי לחץ

מלבד תהליכי עיבוד ואחסון נתונים שהמוח עושה בזמן השינה, הוא גם מנתח ומעבד אירועים רגשיים שעברנו במהלך היום. העיבוד הזה עוזר למוח להבין מה קרה וללמוד להגיב בהתאם למצבי המערבים רגשות, כמו אירועי סטרס שונים.

חוסר בשעות שינה גוזל מהמוח את הזמן הנדרש לו להשלים ה"עיבוד הרגשי". התוצאה עלולה להיות תגובות רגשיות מוטעות ושליליות לאירועים שנחווה במהלך היום או במילים אחרות חוסר יכולת להגיב בצורה אופטימאלית לאירועים המערבים רגשות ומצריכים קור רוח.

חוסר בשעות שינה גורם לאכילה מיותרת

מחסור בשעות שינה עלול להוציא מאיזון את הורמוני התיאבון שלנו, לפטין וגרלין ולגרום לנו לרצות לאכול סתם קלוריות מיותרות, שהגוף לא באמת צריך. זו אכילה לא בריאה שעלולה לגרום להשמנת יתר ולתחלואה נלוות.

חוסר בשעות שינה לאורך זמן עלול גם לגרום לשינוי מצב הרוח לרעה ולהגביר הסיכון להופעת דיכאון, חרדות ופאניקה. 

מקורות וקישורים רלבנטיים:

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן