ארוחת הבוקר נחשבת בעיני רבים לארוחה החשובה ביותר. הגוף מתעורר, הסוכר נמוך, צריך לתת איזה "בוסט" כדי להתחיל את היום כמו שצריך. מחקרים מצאו שארוחת הבוקר תעזור לנו, בין היתר, להיות מפוקסים וחדים יותר, תשפר הישגים אקדמיים, וגם את היקף המותניים וערכי הכולסטרול שלנו.
עם כל זאת, לא פעם אנחנו מדלגים על ארוחת הבוקר. מנשנשים אולי קפה וחצי עוגייה, לא מעבר לזה. נשאבים בתוך דקות לתוך השגרה היומיומית, רצים. ומה עם לאכול ? אין זמן עכשיו, נאכל אחר כך. בסוף אוכלים כבר בצהריים.
לא הרבה יודעים אבל לא צריך לשבת בבוקר סביב שולחן ולאכול ארוחה דשנה עתירת מני מזונות, כדי לספק לגוף את האנרגיה שהוא צריך כדי להתחיל את היום טוב יותר. די לאכול בשעות הקימה פת לחם קטנה כגודל ביצה ולשתות קצת מים (פת לחם וקיתון מים). חז"ל מגלים שזה יעזור לנו להתחיל את היום חדים ורגועים יותר וגם למנוע מחלות (ועוד כמה יתרונות).
היתרונות הבריאותיים של ארוחת הבוקר
ארוחת הבוקר נותנת Kick-start למטבוליזם של הגוף, היא מסייעת בשרפת קלוריות, מעניקה לגוף את האנרגיות הנדרשות להתרכז ולעמוד במשימות היומיום, בעבודה ובלימודים. אלו הם רק חלק מהיתרונות.
במחקר אוסטרלי רחב היקף, שפורסם בשנת 2010 בכתב העת היוקרתי The American Journal of clinical Nutrition בדקו הרגלי ארוחת הבוקר בילדות ובבגרות (במשך 20 שנה) אצל למעלה מ-2,000 משתתפים. התוצאה הייתה מדהימה: נמצא כי אצל אלו שדילגו על ארוחת בוקר הן בילדות והן בבגרות נמצא היקף המותניים הגדול ביותר, רמת ייצור אינסולין הגבוהה ביותר ורמות הכולסטרול הגבוהות יותר.
בכל הקשור לילדים לא כדאי לוותר להם על משהו קטן לאכול לפני שיוצאים בבוקר מהבית. במטא אנליזה בה נותחו תוצאות של עשרות מחקרים מדעיים שנעשו בנושא, נמצא שארוחת הבוקר תורמת בקרב תלמידים לשיפור בתפקוד במשימות כיתה וגם להשגת ציונים גבוהים יותר (בעיקר במתמטיקה ומדעים מדויקים).
בין אם הפרסומים המדעיים אכן מייצגים "סיבה ותוצאה" ובין אם מדובר בצירוף מקרים, אין ספק שדילוג על ארוחת הבוקר אינו מומלץ. לאחר השינה הגוף זקוק לאנרגיה כדי לפעול, המוח והשרירים צריכים "דלק". אם לא ניתן להם את זה, אנחנו עלולים להרגיש חלשים, לתפקד פחות טוב. לא מומלץ לדחות את האוכל לצהריים, כי אז גם גובר הסיכוי להתפתות בדרך ולאכול אוכל לא מזין עתיר סוכר או שומנים (סכנת השמנת-יתר).
לא חייבים לאכול בבוקר ארוחה של ממש – אפשר גם להסתפק ב"פת שחרית"
במציאות היומיומית לא ראלי עד בלתי אפשרי לשבת בבוקר עם עצמך או המשפחה ולאכול "ארוחה קונטיננטלית" מלאה. אין לנו זמן לזה בבוקר רגיל. האמת היא שגם לא צריך לאכול בבוקר ארוחה דשנה ועתירת מזונות. לפי חז"ל גם פת לחם עם קצת מים יעשו את העבודה.
פת שחרית- ביס קטן עם אפקט גדול
חז"ל היו מודעים כבר לפני מאות שנים לחשיבות של אכילה בבוקר. ארוחת הבוקר גורמת לאדם להתחזק בגופו, להתרכז, היא מורידה את מפלס הכעס ודעתו הופכת מיושבת עליו, אפילו דוחה הפת שלל מחלות. ואם לאכול בבוקר לפי חז"ל – פת שחרית היא ההמלצה.
מהי פת שחרית ? ההגדרה היא "פת במלח וקיתון מים" או במילים פשוטות – פת לחם בשיעור של לכל הפחות כ"גודל ביצה" (כ-54 גרם). מומלץ לאכול הפת בשעות הקרובות לקימה (עד 4 שעות) ולשתות קצת מים. אכילה מאוחרת יותר אמנם תעניק תחושת שובע, אבל לא תספק לגוף התועלת שבאכילת פת מוקדמת.
6 יתרונות של אכילת פת לחם בבוקר
1
מניעת מחלות מרה (מחלות הקשורות במרה שבגוף)
נאמר בתורה (שמות כג,כה) "ועבדתם את ה' אלוקיכם, ובירך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך". חז"ל דרשו "בירך את לחמך ואת מימיך" – הכוונה לפת במלח וקיתון מים המסוגלות להסיר "מחלה מקרבך". הכוונה ל-83 מחלות מרה ("מחלה" בגימטרייה) שהפת מסוגלת למנוע.
2
משפרת שיקול הדעת
נאמר על פת השחרית שהיא "מחכימת פתי "– נותנת חכמה לפתאים (אנשים שנוטים להתפתות בקלות).
3
משפרת כוח הטיעון ויכולות קוגניטיביים
נאמר על מי שאוכל פת שחרית שאז "דעתו מיושבת עליו וזוכה בדין" – אם יש לו דין ודברים עם אחר, בגלל ש"דעתו הופכת מיושבת עליו", יתעלה על חברו להשיב.
4
הפת מונעת תחושת רעב ותחושת חולשה
נאמר משום שאכל הפת, לא מצטער מעינוי (צום) – מי שאוכל מהפת מונע מהגוף הופעת חולשה וחוסר ריכוז, העלולים להופיע כשמרעיבים הגוף.
5
מונעת הופעת ריח רע מהגוף
האוכל פת שחרית "אין בשרו מעלה הבל"– זיעה וזוהמה. הפת תורמת למטבוליזם תקין, הגוף פולט פסולת ורעלים בצואה ובשתן כך נמנע ריח רע מהגוף [הימנעות מלהתפנות עלולה לגרום לריח רע מהגוף – לחצ/י לקריאה נוספת].
6
מונעת תולעי מעיים
נאמר שהפת הורגת "כינה שבבני מעיים" – הכוונה לתולעי מעיים.
סוג הפת – לחם מקמח מלא
ההמלצה היא שהפת תהיה לחם מקמח מלא. בעוד שלחם מקמח מלא נאפה מקמח שנטחן מהחיטה בשלמותה, כולל קליפת הגרעינים המכילה סובין, לחם לבן נאפה מקמח לבן– קמח שנטחן מחיטה ללא קליפת הגרעין שלה. אמנם טעמו של הלחם הלבן נעים ורך יותר והוא מאפשר זמן מדף ארוך יותר, אולם לחם לבן חסר רכיבים תזונתיים חשובים- שרובם מצויים דווקא בקליפת הגרעין שהוסרה.
בכל הקשור לפת שחרית, לפי הרמב"ם צריך להקפיד שלא יהיה הלחם מסולת נקייה (קמח לבן), אלא מחיטים שקליפתם עוד עליהם (קמח מלא). הרמב"ם מתריע מפני אכילת לחם מחיטה שלא נטחנה במלואה (כל הקמחים הלבנים למיניהם) – לפי הרמב"ם זה אינו מאכל טוב.
ככל שהלחם מלא יותר ומכיל יותר מהרכיבים המקוריים של החיטה, כך הוא אמור להיראות כהה יותר.
רשימת מקורות
Last updated on April 25th, 2020 at 12:22 pm