כמו דאפי דאק (הברווז העצבני מהלוני טונס) שמוציא עשן מהאף והאוזניים, עורו מזיע ומשנה צבעים וליבו דופק בחוזקה וכמעט יוצא ממקומו, כך גם גופנו עובר שינויים פיזיולוגיים דרמטיים כשכועסים: המוח משחרר אנדרנלין וקורטיזול ("הורמוני סטרס"), לחץ הדם עולה, הדופק והנשימה מתגברים –מרגישים דפיקות בחזה. האישונים מתרחבים, העיניים מתכווצות ומתחדדות, העור מאדים ומזיע. זרימת הדם מווסתת לשרירים שהופכים נפוחים- הגוף דרוך ומוכן לקראת פעולה- להילחם או לברוח ? fight or flight ?
אין אחד שלא כועס לפעמים. יש המון סיבות לכעוס: פקקים, לחצים בעבודה, קשיים כלכליים, מריבות בבית ועוד. הבעיה היא שהכעסן עלול להטיל אימה ולגרור מריבות. הוא נוטה גם לקבל החלטות שגויות ממקום של גאווה ונקמה, מהבטן, ולא מהראש. אבל מעבר להתנהגות החיצונית והשלכותיה, חשוב לא פחות לדעת על השלכות הכעס על בריאות הגוף. מחקרים מדעיים מדווחים על מגוון השלכות חמורות של הכעס על הבריאות– מהופעת סוכרת, עליה בכולסטרול ובלחץ הדם והופעת מחלות לב, ועד מחלות של דרכי העיכול, הכבד והעיניים. הכעס מדכא את מערכת החיסון ומגדיל הסיכון לחלות.
אז מהן הסכנות הבריאותיות של הכעס וגם – מה הקשר בין כעס להופעת טחורים ? הכול בשורות הבאות
מצבי סטרס ("עקה") כמו למשל בזמן כעס, נמצאו תורמים מרכזיים ל- 6 גורמי המוות המובילים בארה"ב: מחלות לב, סרטן, פציעות מתאונות, שחמת הכבד, מחלות של דרכי הנשימה והתאבדות.
במאמר סקירה רחב היקף שפורסם בכתב העת Malaysian Journal of Medical Sciences, הציגו החוקרים כמה עובדות מדעיות שכדאי לדעת עליהן לפני התפרצות הכעס הבאה- ריכזנו עבורכם כמה מהן:
1
קיימת השפעה חזקה של סטרס על הופעת מחלות כיב של מערכת העיכול, כולל של המעיים והוושט. שכיחות כיבי העיכול נמצאה כפולה אצל עובדים במגדלי פיקוח אווירי וטייסים אזרחיים, לעומת שיעור הכיבים באוכלוסייה שנחשפה לפחות לחצים במקום העבודה. המנגנון המשוער הוא שבעת לחץ מופרשים מיצי קיבה (stomach acid) כמו בזמן אכילה, אלא שלא לאכילה כי אם על בטן ריקה. במצב שכזה מיצי הקיבה עלולים לגרום להופעת כיבים במערכת העיכול.
הרגיל לכעוס עלול למצוא עצמו "זוכה" גם בטחורים: בגמרא (מסכת נדרים כב א) נאמר מפורשות שיחד עם הכעס מגיעים טחורים (מחלת התחתוניות): "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס…התחתוניות שולטות בו". אחד ההסברים הוא שהכעס גורם לעלייה קיצונית ומידית של החום הפנימי של הגוף – דבר הפוגע בעיכול תקין של המזון ועלול להביא לעיכוב בפינוי פסולת המזון (צואה), עצירות והופעת טחורים.
2
לפי הרפואה הסינית המסורתית (Traditional Chinese Medicine (TCM)), רוב איברי הגוף קשורים לרגשות ובתוך כך- קשור הכבד לתחושת הכעס. כנראה שמיליארד סינים לא טועים – גם לפי חז"ל הכבד קשור לכעס (חימה). במדרש רבא (ויקרא ד, ד) נאמר: "עשרה דברים משמשין את הנפש, הושט למזון, והקנה לקול, והכבד לחימה (כעס), והריאה לשתיה, המסס לטחון, והטחול לשחוק, והקיבה לשינה, והמרה לקנאה".
במחקר שפורסם בכתב העת האמריקאי J Clin Gastroenterol נמצא שחולי מחלת כבד כרונית (הפטיטיס C וירוס-HCV), נוטים להיות יותר כעוסים מאשר חולים במחלות כרוניות שאינן של הכבד. המסקנה המתבקשת היא שהכעס קשור עם תחלואה של הכבד.
במסכת ברכות (סא, ב) נאמר "כבד כועס, מרה זורקת בו טיפה ומניחתו". הכבד מלא דמים, אינו סובל דבר העומד נגד רצונו ועל כן הוא עלול לכעוס ולעשות שמות בכל מה שעומד נגד רצונו. או-אז המרה נכנסת לתמונה וזורקת "מיצי מרה", המרגיעים הכבד הכועס והוא שב למנוחתו. המסר הוא לאדם לשוב מן הכעס בטעימה שכלית של התוצאות המרות העלולות לנבוע מכעסו [ראה פירוש].
3
גורמי לחץ פסיכולוגיים, לרבות כעס, עלולים להשפיע על ייצור האינסולין. ישנן עדויות רבות לכך שאירועי סטרס- כולל כעס ועוינות, גרמו להופעת סוכרת, בעיקר סוכרת סוג 2 (אצל מבוגרים). מצבי לחץ עשויים גם להוציא מאיזון ילדים הסובלים מסוכרת (סוכרת נעורים).
4
אחת הסיבות להופעת כאבי ראש ממיגרנה, היא התרחבות והתכווצות של עורקי התרדמה (קרוטיס). שלב ההתכווצות (הפרדום) נקשר עם רגישות לאור או לרעש אבל גם עם כעס ועצבנות. בשלב ההתרחבות של העורק, לאחר ההתכווצות, משתחררים כימיקלים מסוימים שמגרים את קצות העצבים וגורמים לכאב.
5
קיימים המון פרסומים מדעיים שמצאו קשר בין מצבי לחץ (סטרס – בתוך כך כעס) לבין מוות ותחלואה ממחלות לב. אחד מהמוכרים הוא מחקרו של טננט מאוניברסיטת סידני באוסטרליה שמצא קשר חיובי בין חשיפה לאירועי סטרס לבין הופעת אוטם שריר הלב – התקף לב שעלול להסתיים במוות פתאומי.
אמנם המנגנון המוביל לכך לא לגמרי ברור, אולם קיימת תמימות דעים ששני גורמי סיכון חזקים להופעת מחלת לב – לחץ דם וכולסטרול – מושפעים ישירות מלחץ כמו בעת כעס. בפרסום בכתב העת היוקרתי CIRCULATION, דווח על ידי הקרדיולוג האמריקאי המנוח מייר פרדימן ז"ל (חוקר חלוץ בנושא), על עלייה חדה בערכי הכולסטרול בשל חשיפה של אנשים למצבי סטרס. מחקרים אחרים דיווחו שנמצא קשר ישיר בין לחץ רגשי לעליה בלחץ הדם- קשר שגם הוא כיום אינו מוטל עוד בספק.
6
כשכועסים הגוף משחרר "הורמוני לחץ", בראשם אנדרנלין וקורטיזול. האישונים מתרחבים כדי שיכנס יותר אור והעין מתכווצת כדי לחדד הראייה, על מנת לזהות טוב יותר איומים פוטנציאליים. הבעיה היא שרמות גבוהות של הורמוני לחץ נמצאו קשורות עם שלל מחלות עיניים בין היתר בשל פגיעה במצבים אלו בזרימת הדם לכלי הדם המזינים את מערכת הראייה (עצב הראיה, רשתית וכו'). בפרסום של חוקרים מגרמניה בכתב העת EMPA Journal, הוצג קשר בין מצבי לחץ, כמו בזמן כעס- לבין שלל מחלות עיניים כמו גלאוקומה, ניוון מקולרי, מחלות העצב האופטי ועוד.
חיזוק למחקרים המדעיים מצאנו במקורות: בגמרא נאמר שהכעס מכלה את העיניים (נדרים כ"ב). אצל דוד המלך בספר תהילים מופיע: "עששה מכעס עיני, עתקה בכל צוררי" (תהילים ו , ח). פרשנות אחת- עששה העין- הכוונה לעין שמאורה הפך כהה, כאילו רואה דרך זכוכית (רש"י) ויש מפרשים – עששה מלשון ריקבון.
7
במחקר שפורסם בביטאון של החברה האמריקאית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) נבדק הקשר בין חשיפה לאירועי כעס בגיל המבוגר (גילאים 59-93) לבין הופעת סמני דלקת ותחלואה כרונית. נמצא שאצל המשתתפים המבוגרים, החשיפה לכעס הגבירה מדדי דלקת (CRP, IL-6). הם נמצאו גם עם יותר מחלות כרוניות (סוכרת, דלקת פרקים וסרטן) לעומת המשתתפים האחרים שלא נחשפו לסטרס.
אם לסכם אז לכעוס זה ממש לא בריא. מהתנהגות פסולה ומזיקה ועד נזקים של ממש לבריאות: מחלות מעיים, סוכרת, לחץ דם ומחלות לב, פגיעה בכבד, בעיניים ובמערכת החיסונית. הכעס מחליש את הגוף, ומגדיל הסיכון לחלות.
אז מה עושים ? איך שולטים בכעס ? כנס/י לפוסט שלנו בנושא "6 טריקים איך להימנע מכעס" [לחצ/י על התמונה]
אתר לבריאות הוא ערוץ תוכן אינטרנטי בנושא אורח חיים בריא. המידע מבוסס אסמכתאות (מחקרים שפורסמו ברחבי העולם בכתבי עת וביטאונים מקצועיים, מאגרי מידע אינטרנטיים וחכמת חז"ל). יחד עם זאת, התוכן כפוף לשינויי עריכה ופרשנות של עורכי האתר.
אנו תמיד שמחים לשמוע מכם ! ניתן ליצור קשר עם מערכת האתר באמצעות:
שליחת טופס מקוון
דוא"ל forhealth.mail@gmail.com
המידע באתר נועד עבור הציבור הרחב, הוא אינו ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. אנו משתדלים לשמור ככל הניתן על פרטיות הגולשים באתר ועובדים עם פרוטוקול גלישה מאובטח (SSL).
טרם שימוש באתר יש לקרוא את תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות.