צועקים על הילדים ולא משתלטים ?

אנחנו צועקים כשאנחנו כועסים. העניין הוא שהצעקות לא תורמות לכלום, ההיפך הוא הנכון: מעבר לעובדה שעשרות מחקרים מצאו שכעס, כמו בזמן צעקות, מזיק לבריאות ושלפי חז"ל חייו של הכעסן אינם חיים, כעס פוגע ביכולת שלנו להקשיב וברצון של אחרים להקשיב לנו. בין אם מדובר בויכוח עם הילד, בת הזוג או המנהל בעבודה, כשמתחילים לצעוק, מאבדים הקשב, המסרים לא עוברים. לא ניתן לקבל ביקורת גם אם היא נכונה ולא ניתן להעביר מסרים, גם אם הם נכונים וחייבים להישמע.

למשל, אם בזמן שמסייעים לילד במשימה לימודית מאבדים סבלנות ומתחלים לצעוק, אז הילד יחשוש לשאול ולא ילמד. ההורה  מצידו יאבד הסבלנות ללמד.

כשכועסים וצועקים שיקול הדעת נפגע – המוח "לא עובד"

בפרסום של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב ("Fuel in the fire") נמצא ששיקול הדעת של אנשים בעת כעס נפגע – הם פועלים עם תחושת ביטחון ושליטה מוגזמת ועם מחשבות שליליות על האחרים. זה מוביל לקבלת החלטות שגויות ולא רציונליות ולהתנהגות לא חכמה. לא פלא שמופיע בגמרא שהכעס מסלק החכמה שבאדם (פסחים סו).