Last updated on July 11th, 2020 at 02:58 pm
הרשת מלאה בדיאטות אפנתיות, מדיאטת כרוב ועד דיאטת צום (אוכלים חופשי 8 שעות וכל יתר הזמן צמים). כל אחד מוצא את זו שמתאימה לו אבל התסריט מוכר- מתחילים בדיאטה בהתלהבות, מרזים, מרוצים ואז מתייאשים ומעלים חזרה את המשקל שהורדנו ולפעמים גם עוד איזה קילו-שניים לנחמה. קשה לנו להתמיד. אבל כדי לשמור על משקל תקין לא חייבים דיאטה דווקנית. אפשר לאכול ואפילו טוב ועדיין לשמור על משקל תקין- הפתרון הוא בשינוי הרגלי האכילה- בתור התחלה- לא לאכול יותר מדי באותה ארוחה. למה אנחנו אוכלים יותר מדי בארוחה, ואיך אפשר להימנע מכך- הכל בשורות הבאות
האכזבה של החזרת הקילוגרמים שהושלו בדיאטה האחרונה, אחרי שננטשה מחמת המיאוס, מוכרת לכל מי שניסה דיאטות הורדת משקל בחייו. אבל זה לא פלא. לחיות על דיאטה זה לא פתרון קבע. זה במקרה הטוב פתרון זמני. הפתרון הוא שינוי הרגלי התזונה, למעשה שינוי אורח החיים. מעניין שמקור המילה דיאטה הוא "תפריט תזונה" או בהשאלה מיוונית "אורח חיים". אז עזבו דיאטה, בואו נדבר על שינוי הרגלי אכילה – בראש ובראשונה- איך לא לאכול יותר מדי באותה ארוחה.
שינוי הרגלי האכילה מתחיל בכך שלומדים לאכול מספיק, ולא יתר על המידה. לאכול כשרעבים, ולא מתוך פיתוי או נחמה. הבעיה שגם כשיושבים לאכול כשבאמת צריכים, הרבה פעמים אנחנו אוכלים יתר על המידה. התוצאה- השמנה. מדוע זה קורה לנו? מי האשם בכך שאנחנו לא יודעים מתי לעצור ?
המוח שלנו, איבר מדהים אך עם זאת "אשם" לא קטן בהרגלי האכילה הלא תקינים שלנו. בין המוח לקיבה מתקיימת תקשורת (ע"י תהליכים הורמונליים פיזיולוגיים ואחרים). התקשורת הזאת נקראת gut-brain communication. כשהגוף שבע, הקיבה משדרת את זה למוח (להיפותלמוס). כשהמוח מקבל את האות, הוא מורה לגוף שלנו להפסיק לאכול. הבעיה היא שיכולות לעבור אפילו 20 דקות עד שהאות של הקיבה ששבענו תתקבל במוח. כל עוד ה"שדר" לא מגיע למוח אנחנו בעצם ממשיכים לאכול סתם בגלל ה"דיליי" בתקשורת ולא בגלל שאנחנו באמת עוד רעבים.
מה עושים כדי לא לאכול יותר מדי בארוחה ? היעד הוא להגיע לנקודה בה המוח יקבל את המסר שכבר שבענו, לפני שאכלנו סתם מזון מיותר. אבל איך מושכים את הארוחה ל"דקה העשרים" ? חז"ל, שידעו על התקשורת האטית בין הקיבה למוח כבר לפני מאות שנים, מציעים מספר טיפים:
1
אומר הרמב"ם: "לעולם יקדים אדם דבר הקל ומאחר הכבד". מומלץ להתחיל במזון הכי קל לעיכול כמו הסלט ולהמשיך לכבד יותר, כמו הבשר או העוף. המאכלים הקלים בארוחה, כמו הסלט, משמינים פחות. ככל שנתעכב יותר על אכילת המזון הקל והלא משמין, כך נרוויח זמן עד תחושת השובע ויישאר לנו פחות זמן לאכול מזון כבד ומשמין.
בנוסף, פירוק המזון הקל והבריא בתחילת הארוחה יעיל יותר, שאז אנזימי העיכול "רעננים". כך שאם התחלנו בסלט, לו ערכים תזונתיים גבוהים, האנזימים יפרקו רכיביו בצורה אפקטיבית, ואנו נהנה ממלוא יתרונותיו הבריאותיים.
2
אכלו עד שאתם מרגישים ששבעתם- אל תתפוצצו- אומר הרמב"ם "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו" בקיצור מומלץ להשאיר מקום בבטן (להתמלא עד 75% מהקיבולת שלכם לא 100%) – כשמרגישים כבר לא רעבים, כדאי לעצור. תחושת השובע תגיע, היא רק מתעכבת…
3
לפי הרמב"ם ריבוי תבשילים בארוחה, מגביר התאווה. לעומת זאת, אם ישנה מנה עיקרית אחת, אז אין צורך לטעום עוד מנות, להתפתות לעוד מזונות (גם אם כבר שבענו מבחינת הקיבה). מה גם שאפילו המנה היחידה טעימה, ימאס לנו ממנה (כמה אפשר לאכול מאותו דבר ?). מעבר לכך, לפי הרמב"ם מני תבשילים שונים מצריכים מני עיכול שונים. כשמערבבים מני תבשילים בקיבה, הדבר מקשה על העיכול.
4
מחקרים מצאו שלעיסה ממושכת תורמת לעיכול יעיל יותר ושאם לועסים יותר- אוכלים פחות !
מומלץ ללעוס היטב את האוכל לפני שבולעים ועוברים לביס הבא – לא שזה קל אבל הפתרון הוא לאכול בנחת ולא "להלחיץ את המוח"– לא להעמיס על המזלג לפני שסיימנו את הביס בפה, לא לדבר בזמן האכילה ולהימנע מהסחות דעת. זה יעזור ללעוס יותר, לאכול לאט. כך נרוויח זמן, עד שהמוח יבין ששבענו.
בקיץ הנקבוביות של הגוף פתוחות (בגלל החום החיצוני) וע"י כך החום נכנס לגוף. כך החום החיצוני עוזר לספק לגוף החום הפנימי הנחוץ לתפקודו, כולל לצורך עיכול. בחורף, לעומת זאת, הקור סוגר הנקבוביות ומאכלים חמים הם דרך לספק לגוף החום לו הוא זקוק. לכן גם בחורף אוכלים יותר מאשר בקיץ- זה פשוט צורך של הגוף.
Last updated on July 11th, 2020 at 02:58 pm
אתר לבריאות הוא ערוץ תוכן אינטרנטי בנושא אורח חיים בריא. המידע מבוסס אסמכתאות (מחקרים שפורסמו ברחבי העולם בכתבי עת וביטאונים מקצועיים, מאגרי מידע אינטרנטיים וחכמת חז"ל). יחד עם זאת, התוכן כפוף לשינויי עריכה ופרשנות של עורכי האתר.
אנו תמיד שמחים לשמוע מכם ! ניתן ליצור קשר עם מערכת האתר באמצעות:
שליחת טופס מקוון
דוא"ל forhealth.mail@gmail.com
המידע באתר נועד עבור הציבור הרחב, הוא אינו ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. אנו משתדלים לשמור ככל הניתן על פרטיות הגולשים באתר ועובדים עם פרוטוקול גלישה מאובטח (SSL).
טרם שימוש באתר יש לקרוא את תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות.