הרשת מלאה בדיאטות אפנתיות, מדיאטת כרוב ועד דיאטת צום (אוכלים חופשי 8 שעות וכל יתר הזמן צמים). כל אחד מוצא את זו שמתאימה לו אבל התסריט מוכר- מתחילים בדיאטה בהתלהבות, מרזים, מרוצים ואז מתייאשים ומעלים חזרה את המשקל שהורדנו ולפעמים גם עוד איזה קילו-שניים לנחמה. קשה לנו להתמיד. אבל כדי לשמור על משקל תקין לא חייבים דיאטה דווקנית. אפשר לאכול ואפילו טוב ועדיין לשמור על משקל תקין
לרדת במשקל בלי לעשות דיאטה מייאשת
אז אמרנו שדיאטה היא בדרך כלל פתרון זמני. כל אחד מאתנו מכיר את האכזבה של החזרת הקילוגרמים שהשלנו בדיאטה האחרונה, אחרי שנטשנו אותה מחמת המיאוס. אבל זה לא פלא. לחיות על דיאטה זה לא פתרון. זה פשוט לא פרקטי. הפתרון הוא בשינוי הרגלי התזונה שלנו, למעשה בשינוי אורח החיים. ואכן, מקור המילה דיאטה הוא "תפריט תזונה" או בהשאלה מיוונית "אורח חיים". אז עזבו אותכם דיאטה, בוא נדבר על שינוי הרגלי האכילה.
מנגנון התקשורת (האיטית) בין הקיבה למוח (gut-brain communication)
קצת אנטומיה תחילה. המוח שלנו, איבר מדהים אך עם זאת "אשם" לא קטן בהרגלי האכילה הלא תקינים שלנו. בין המוח לקיבה מתקיימת תקשורת (ע"י תהליכים הורמונליים פיזיולוגיים ואחרים). התקשורת הזאת נקראת gut-brain communication. כשהגוף שבע, הקיבה משדרת את זה למוח (להיפותלמוס). כשהמוח מקבל את האות, הוא מורה לגוף שלנו להפסיק לאכול. הבעיה היא שיכולות לעבור אפילו 20 דקות עד שהאות של הקיבה ששבענו תתקבל במוח. כל עוד השדר לא מגיע למוח אנחנו בעצם ממשיכים ואוכלים סתם בגלל ה"דיליי" בתקשורת ולא בגלל שאנחנו באמת רעבים.
3 טיפים לאכול נכון ולרזות בלי דיאטה
אז מה עושים ? היעד הוא להגיע לנקודה בה המוח יקבל את המסר שכבר שבענו, לפני שאכלנו סתם מזון מיותר. אבל איך מושכים את הארוחה ל"דקה העשרים" ? חז"ל, שידעו על התקשורת האטית בין הקיבה למוח כבר לפני מאות שנים, מציעים:
1
אכלו מהקל לכבד. התחלו בסלטים ובמזון הקל יותר
איכלו בסדר הנכון – אומר הרמב"ם "לעולם יקדים אדם דבר הקל ומאחר הכבד". לפי הרמב"ם מומלץ להתחיל במזון הכי קל לעיכול כמו הסלט ולהמשיך לכבד יותר, כמו הבשר או העוף. הרווח הוא כפול– כשרעבים בתחילת הארוחה אנזימי העיכול פעילים יותר ומפרקים בצורה טובה יותר את המזון, על ערכיו התזונתיים. מכיוון שבדרך כלל במזון קל, כמו למשל סלט, ערכים תזונתיים גבוהים יותר מאשר במזון כבד, כשאנו מתחילים הסעודה במזון הקל, גופנו מקבל יותר ערכים תזונתיים מהמזון. הרווח הנוסף הוא שהמאכלים הקלים בארוחה, כמו הסלט, משמינים פחות. ככל שנתעכב יותר על אכילת המזון הקל הלא משמין, יישאר לנו פחות זמן לאכול מזון כבד ומשמין, עד שהמוח יקבל את אות השובע.
2
תשאירו מקום אל תתפוצצו- תחושת השובע בדרך
אכלו עד שאתם מרגישים ששבעתם- אל תתפוצצו– אומר הרמב"ם "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו" בקיצור מומלץ להשאיר מקום בבטן (רבע) ולא להתפוצץ- כשמרגישים כבר לא רעבים, כדאי לעצור. תחושת השובע תגיע, היא רק מתעכבת…
3
לעסו היטב ! זה יסייע לתחושת שובע מוקדמת
לעסו היטב את האוכל לפני שאתם בולעים ועוברים לביס הבא – לא שזה קל אבל בגדול הפתרון הוא לאכול בנחת ולא "להלחיץ את המוח"– לא להעמיס על המזלג לפני שסיימנו את הביס בפה, לא לדבר בעת הארוחה ולהימנע מהסחות דעת. מעבר להנאה של תחושת טעמי המזון בפה יותר זמן כשלועסים הרבה, מאשר אם בולעים מיד, מחקרים מצאו שלעיסה ממושכת תורמת לעיכול יעיל יותר ושמי שלועס יותר- אוכל פחות !
בקיץ הנקבוביות של הגוף פתוחות (בגלל החום החיצוני) וע"י כך החום נכנס לגוף. כך החום החיצוני עוזר לספק לגוף החום הפנימי הנחוץ לתפקודו, כולל לצורך עיכול. בחורף, לעומת זאת, הקור סוגר הנקבוביות ומאכלים חמים הם דרך לספק לגוף החום לו הוא זקוק. לכן גם בחורף אוכלים יותר מאשר בקיץ- זה פשוט צורך של הגוף.
רשימת מקורות
Last updated on May 2nd, 2020 at 12:46 pm