כל אחד מאיתנו שמע כילד את המשפט "תלעס לפני שאתה בולע שלא תיחנק". אכן חנק הוא אחד מהסכנות של אכילה מהירה, אך לא רק: מחקרים מצאו שבליעת מזון ללא לעיסה מספקת מזיקה ממש לבריאות. לעומת זאת ללעיסה ממושכת יתרונות מרובים כולל ירידה במשקל, תחושת סיפוק ושובע וניצול יעיל יותר של הערכים התזונתיים שבמזון. למה וכמה ללעוס? וגם 3 טיפים איך להצליח לעמוד בזה!
לעסתם טוב ? הגוף יקבל יותר ערכים תזונתיים ואולי גם תרדו במשקל- על חשיבות הלעיסה לתזונה נכונה
תהליך העיכול מתחיל בטחינת המזון על ידי השיניים ושרירי הלסת. הרוק הופך המזון למימי ומפריש אנזימי עיכול. בשלב הבא יורד המזון כעיסה טחונה (אם לעסתם כמו שצריך) אל הוושט ומשם לקיבה.
מחקרים מוכיחים כי ללעיסה ממושכת של המזון לפני בליעתו יתרונות מרובים. לעיסה ממושכת מאפשרת לאנזימי העיכול לפעול בצורה יותר אפקטיבית, כך הגוף מקבל יותר מהרכיבים המזינים שבמזון.
אך לא רק ערך תזונתי טוב יותר. מסתבר גם כי מי שלועס יותר אוכל פחות: בפרסום בכתב העת האמריקאי של האקדמיה לתזונה ודיאטה, דווח שנמצאה ירידה משמעותית בכמות המזון שנצרכה על ידי קבוצת הנשים במחקר שלעסו המזון זמן ארוך יותר מאשר קבוצת הנשים שהשתתפו ולעסו פחות.
בפרסום בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית פורסמו תוצאות מחקר שמצא שאכילה אטית מגבירה תחושת שובע ומפחיתה בסופו של דבר את כמות המזון הנצרך.
לעומת זאת, "בליעת מזון" לא רק שאינה בריאה וגוררת אכילת יתר, היא עלולה להיות מסוכנת ממש- חנק, אספריציה (שאיבה של מזון/חומצות/רוק לדרכי הנשימה) ואפילו התייבשות, הם רק חלק מהסכנות שבבליעת מזון ללא לעיסה מספקת.
חז"ל הבינו כבר מזמן את החשיבות שבלעיסת המזון היטב לפני בליעתו. הם גם נתנו לנו טיפים איך להצליח ללעוס לפני שבולעים מהר מדי- בגדול הכל בראש.
חייב לבלוע? הכל בראש- איך להימנע מבליעה מהירה מדי
בסופו של דבר, ההחלטה לבלוע את המזון היא של המוח, הוא ה"המבוגר האחראי". לפעמים המוח "נלחץ" ונותן פקודה לבלוע. מה גורם למוח "להילחץ" ולבלוע לפני שהמזון נלעס מספיק ? 3 דברים להימנע מהם כדי להספיק ללעוס מספיק לפני שבולעים:
1
לא למלא את הכף לפני שמסיימים ללעוס הביס הקודם
אכילה מהירה "מלחיצה את המוח" ומובילה לבליעה מהירה מדי של המזון: כשאנו לוקחים ביס לפה ותוך כדי כך ולפני שהמזון נלעס במלואו ונבלע, אנו ממלאים את המזלג בביס נוסף, המוח "נכנס ללחץ"- הוא מחשב שאם יש ביס בפה וביס במזלג וכל זה צריך עכשיו להיכנס לפה, ועליו במקביל לדאוג להפעיל את שרירי הלסת, להפריש רוק ואנזימי עיכול, לבצע בליעה ובמקביל להורות לגוף להמשיך ולנשום (ואולי גם לדבר) – רק מהמחשבה על כל המטלות האלו המוח נלחץ ונותן פקודה "קדימה בלע מהר ! מגיע הביס הבא…".
2
לא לדבר בארוחה "אין משיחין בשעת הסעודה"
דיבור בזמן לעיסה גורם למוח להורות על בליעה מהירה מחשש חנק: מבחינה אנטומית הצינור שממנו יורד האוכל לקיבה (הוושט) והצינור שדרכו אנו נושמים (קנה הנשימה) צמודים אחד לשני. כאשר מדברים בזמן שאוכלים, האוכל עלול להיכנס לצינור קנה הנשימה במקום לצינור הוושט הסמוך. בסיטואציה שכזו המוח חש סכנת חנק ושולח פקודת בליעה. בתלמוד הבבלי (מסכת תענית), סופר על רב יצחק שסירב לבקשת רב נחמן להגיד דבר תורה במהלך הסעודה, משום דברי רבי יוחנן: "אין משיחין בשעת הסעודה, שמא יקדים קנה לוושט ויבוא לידי סכנה".
3
אכול במקום שקט ורגוע על מנת להימנע מהסחות דעת
הסחת הדעת עלולה גם היא לגרום למוח להורות על בליעה מהירה מדי של המזון: קריאה בשמך, צלצול טלפון וכל היסח דעת דומה, יגרמו אף הם לבליעה ממש מאותה הסיבה. באופן דומה מומלץ בזמן אכילה להימנע מקריאת ספר או אפילו מאמר זה, העלולים לגרום למוח להורות על בליעה.
כמה מומלץ ללעוס לפני שבולעים ?
באתר health-line (המבוסס על מחקרים אקדמיים) ממליצים על 32 לעיסות בממוצע לפני שבולעים את הביס.
לעומת זאת, חוקרים בריטים מצאו שלעיסת המזון 30 שניות בממוצע לפני בליעתו, תגביר תחושת שובע ותחסוך ממכם לחפש קינוחים לאחר הארוחה.
בין אם הדרך היא ספירת שניות או לעיסות ובין אם ע"י אכילה במקום שקט ורגוע לאור נרות, אין ספק שמומלץ לאכול לאט. לפי הרמב"ם קיים פער של כ-20 דקות מתחילת הסעודה ועד שמגיעה תחושת השובע. הפתרון הוא אם כן לאכול לאט, ללעוס הרבה – כך נשבע לפני שנמלא את עצמנו במזון מיותר.
- שרירי הלסת הם החזקים בגוף.
- ברוק יש 64 אנזימי עיכול.
- בזמן שאנו ערים אנו בולעים את הרוק כ-50 פעמים ובזמן השינה כ- 10 פעמים בלבד.
רשימת מקורות
- חיים בריאים כהלכה פרק ה
- תלמוד בבלי, מסכת תענית ה ב
Last updated on November 10th, 2019 at 01:03 pm