מחקר לא שגרתי מצא שאנשים מחויכים חיים יותר. מחקרים אחרים מאשרים כי בכוחו של חיוך להוריד לחץ הדם וקצב הנשימה, לחזק המערכת החיסונית ולשפר מצב הרוח. חז"ל ידעו זאת כבר לפני שנים – לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה (מרפא) נאמר במשלי. אז מה בין חיוך לבריאות, עד כמה מומלץ לחייך וגם – למה אנשים שמחייכם מושכים יותר, האם חיוך מדבק וגם – האם אפשר "לעבוד על המוח" על ידי חיוך מזויף ? זאת ועוד בשורות הבאות
חיוך קטן – רווח גדול
כמה פעמים שמעת את המשפט "חייכ/י זה לא עולה כסף". אמת, חיוך לא עולה כסף. הוא בחינם. הוא גם לא מצריך מאמץ כמו למשל פעילות גופנית. אבל מה נרוויח מחיוך ? האם חיוך בריא ? אולי משתלם לנו לחייך קצת יותר…
1
חיוך לחיזוק המערכת החיסונית , הפחתת סטרס ושיפור מצב הרוח
נתחיל בזה שחיוך עושה טוב לבריאות. עד כדי כך טוב, שיש הסבורים שחיוך הכרחי לבריאות הגוף, לא פחות מאשר פעילות גופנית וכפי שמומלץ לעשות פעילות גופנית מספר פעמים בשבוע, כך יש הממליצים על "זמן חיוכים" קבוע.
מחקרים מדווחים שחיוך מחזק המערכת החיסונית של הגוף, מפחית תחלואה ומזרז החלמה.
החיוך גם מפחית ייצורם של הורמוני סטרס (קורטיזול ואדרנלין) ומאיץ ייצור של הרומונים משככי כאב ומשפרי מצב רוח כמו סרוטונין ואנדרופינים.
במטא אנליזה רחבת היקף, שכללה עיבוד נתונים מ- 138 מחקרים, שבדקו יותר מ- 11,000 משתתפים ברחבי העולם, נמצא שחיוך גורם לאנשים להרגיש מאושרים יותר.
חז"ל ידעו זאת תמיד: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה (מרפא)…", נאמר בספר משלי (יז כב). פשוטו של דבר- השמחה תיטיב לגוף כדבר רפואה (מצודת דוד).
2
חיוך מאריך ימים ?
לפי מחקר יוצא דופן, שפורסם בשנת 2010 – כנראה שעם חיוך חיים יותר. החוקרים (אבל וקרוגר) ניתחו תמונות ומידע אישי של שחקני פוטבול מקצועיים שהיו פעילים בארה"ב בשנת 1952, ובדקו כמה זמן הם חיו עד שנת 2009. תמונות השחקנים חולקו ל-3 קטגוריות: חיוך מלא, חיוך חלקי וללא חיוך. במחקר נמצא קשר סטטיסטי מנבא בין חיוך לתוחלת החיים של השחקנים:
קבוצת השחקנים עם החיוך המלא (Duchenne smile), נמצאה בסיכון הנמוך ב-50% (!) לתמותה מדי שנה, לעומת קבוצת השחקנים הלא מחייכים. החייכנים חיו גם יותר שנים בממוצע: כ-80 שנה לעומת כ-72 שנים בלבד, בקבוצת הלא מחייכים.
3
אנשים מחויכים נראים טוב וחיוביים יותר ?
לא רק שחיוך עושה טוב למערכות הגוף ואולי אפילו מאריך ימים, הוא גם גורם לנו להראות צעירים יותר, טובים יותר, מושכים יותר.
"לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים…" נאמר בספר משלי (טו יג ). ואכן, מחקרים מצאו שמבחינה פיזיולוגית, השרירים שאנו משתמשים בהם כדי לחייך, מרימים את הפנים וגורמים לכך שנראה טוב יותר, צעירים יותר ועם פחות קמטים, כשאנחנו מחייכים.
במחקר שפורסם בכתב העת Perceptual and Motor Skills נמצא שפרצופים מחייכים דורגו כמושכים יותר ובעלי תכונות אישיות חיוביות יותר, מאשר פרצופים ניטרליים.
4
חייך אל העולם והעולם יחייך אליך בחזרה ?
במחקר שפורסם בכתב העת Soc Cogn Affect Neurosci נמצא שאנו נוטים לחקות את הבעות הפנים של אלו שאנו נתקלים בהם, מכיוון שזה עוזר לנו (למוח באמצעות סנסורים) להבין טוב יותר את מה שאנשים אחרים חשים, ומאפשר לנו להגיב בהתאם. זוהי תגובה פיזיולוגית של המוח שלנו לטוב ולרע- תקציפו פנים ותיענו בהתאם, חייכו אל העולם- והוא יחזיר לכם חיוך…
5
כמה לחייך ואל מי ?
אומר הרמב"ם "לא יהיה אדם מהולל וצוחק ולא אונן ועצב אלא שמח כל ימיו בנחת ובסבר פנים יפות…" (הלכות דעות א ,ד).
לפי חז"ל יש לשמור על סבר פנים יפות כלפי כל אדם, גם מישהו שאנחנו לא ממש מחבבים. נאמר: "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (פרקי אבות, א, ט"ו).
חיוך שווה זהב ? מסתבר שיותר…
רבי עובדיה מברטנורא מסביר שגם אם למשל ניתן לאורח ארוחה דשנה, מיטה נוחה, כלים יפים וכו', כל זה לא שווה כלום אם נחמיץ לו פנים. למעשה עדיף החיוך על מזון ופינוקים, כפי שנאמר בגמרא "טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב" (כתובות קיא, ב).
רבי נתן הבבלי אומר- גם אם לא עשית כלום עבור האחר, רק חייכת אליו- זה שקול לכך שנתת לו כל המתנות שבעולם (מסכת אבות דרבי נתן פרק יג).
כה גדול כוחו של החיוך במקורות, שמסופר בגמרא (תענית כב א) על רבי ברוקה מחוזאי שפגש בשוק את אליהו הנביא, שאל אותו מי כאן יגיע לעולם הבא- השיב לו אליהו הנביא – שני אלו בני העולם הבא הם. ניגש רבי ברוקא אל השניים ושאל מה מעשיהם- אמרו לו – אנשים שמחים אנחנו, ומשמחים את העצובים ועושים שלום בין הניצים ("אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא").
6
האם גם חיוך מזויף יעשה העבודה ?
מסתבר שכן. עם כל הכבוד למוח שלנו, לפעמים אפשר "לעבוד" גם עליו.
במחקר שפורסם ב- psychologicalscience חולקו המשתתפים ל-3 קבוצות- קבוצה של "חיוך מלא", קבוצה של "חיוך כפוי" (החזיקו מקלות אכילה בפה, באופן שאילץ אותם לחייך) וקבוצה של הבעת פנים ניטרלית. תחת זאת נחשפו המשתתפים בכל קבוצה לאירועי לחץ קצרים (ריבוי משימות).
תוצאות המחקר הראו שבהשוואה למשתתפים שהחזיקו בהבעות פנים ניטרליות, גופם של המשתתפים שחייכו הגיב טוב יותר לאירועי הלחץ (רמות דופק, נשימה ולחץ דם נמוכים יותר). המעניין הוא שגם בקבוצת החיוך הכפוי, נמצאה תגובה טובה יותר של הגוף לסטרס, ביחס לקבוצת הפנים הניטרליות. מסקנת המחקר הייתה שחיוך כפוי, גם הוא בעל השפעה חיובית על הגוף.
מחקר נוסף, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קרדיף בוויילס ופורסם ב- Journal of Cosmetic Dermatology, מצא שאנשים שלא הצליחו להזדעף בגלל זריקות בוטוקס שעשו, היו מאושרים יותר בממוצע מאלו שיכולים להקציף פנים. מסקנת המחקר הייתה שבעוד שהזעפת פנים עלולה לגרום לאומללות יתר, טיפולים המונעים האפשרות להזעיף פנים, נמצאו קשורים עם מצב רוח חיובי יותר.
אז אפשר "לעבוד" על המוח, לביים חיוך ולהרוויח את ההשפעות החיוביות של החיוך על גופנו ועל הסביבה.
טיפ: כשנמצאים במצבי לחץ, בבית, בעבודה או בכביש – מומלץ פשוט לחייך. זה יעזור לגוף להתמודד עם המצב טוב יותר.
בעוד שילדים מחייכים בממוצע עד כ- 400 פעמים ביום, מבוגרים מחייכים רק כ-20 פעמים. זה כנראה נובע מהעובדה שלילדים יש פחות תחומי אחריות מאשר מבוגרים, והרבה פחות דברים לדאוג לגביהם…
רשימת מקורות
Last updated on February 7th, 2021 at 06:52 pm