כמה לא בריא לאכול יותר מדי
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי נכון לשנת 2008, כ-1.5 מיליארד בני אדם בעולם (מתוך כ-7 מיליארד) סובלים מהשמנת יתר. הסיבה העיקרית לכך היא אכילת יתר (over-eating). אכילה מעבר למה שהגוף צריך. בין אם הסיבה לאכילה מוגזמת היא פיתויים (תאווה) ובין אם צורך בנחמה ("אכילה רגשית") יש לכך מחיר- מעבר לירידה בביטחון העצמי בשל ירידה בכושר הגופני והתרחבות רוחב המותניים, אכילה מיותרת קשורה עם תופעות פיזיולוגיות שונות- מהופעת גלי חום, גזים ואי נעימות בבטן ועד עלייה בקצב הלב, נזקים לרקמת הוושט והגדלת הסיכון לחלות בשלל מחלות כולל חלילה סרטן.
אז לפני שלוקחים את הביס המיותר הבא – כדי לתת תשומת לב לשורות הבאות.
1
אכילה עד אפס מקום גורמת לעלייה בקצב הלב, עומס על הכבד והלבלב הגורם לאי נוחות, פגיעה בוושט והשמנה
נראה שאין עוד חולק כיום שאכילת יתר אינה בריאה. זה נכון שאכילה רבה עשויה להיות מנחמת, זה נכון שהיא מספקת רגשית לפעמים, אבל בריאה היא לא. נקודה. בפרסום משנת 2018 של מרכז אנדרסון לסרטן באוניברסיטת טקסס עמדו על הסכנות שבאכילת יתר (overeating):
- חומצות הידרוכלוריות עולות מהקיבה לוושט וגורמות לתחושת צריבה/שריפה, ולאורך זמן גם פוגעות ברקמת הוושט.
- קצב הלב עולה בעקבות הגברת המטבוליזם לצורך עיכול המזון העודף.
- הקיבה מתרחבת מעבר לגודלה הטבעי וגורמת ללחץ על איברים סמוכים. התוצאה- הרגשת אי נוחות וגזים.
- הכבד והלבלב עובדים "שעות נוספות" כדי להפריש יותר אנזימים והורמונים לצורך פירוק המזון. עלולה להופיע תחושה זמנית של חום, זיעה ואפילו סחרחורת.
- השמנה או משקל עודף: כשאוכלים הגוף משתמש בקלוריות לצורך הפקת אנרגיה. היתר מאוחסן כשומן. כשאוכלים יותר מאשר שורפים – משמינים. השמנה קשורה עם תחלואה מרובה, כולל הגדלת הסיכון לחלות בסרטן.
2
כשהקיבה מלאה לחלוטין יכולות העיכול שלה נפגעות, אנו מאבדים מערכיו התזונתיים הטובים של המזון
המזון שנטחן בפה מגיע לקיבה כעיסה מימית מהולה ברוק. בשלב זה הקיבה מבצעת פעולה פיזית של כיווץ והרפיה (תנועתיות) ופעולה כימית של פירוק המזון על ידי אנזימי עיכול.
כאשר אנחנו מבאבסים עצמנו, אוכלים יתר על המידה, הקיבה מתנפחת ויכולת התנועתיות שלה יורדת. במצב הזה קשה לה להתכווץ ולהרפות. תהליך העיכול נעשה קשה יותר עבורה, הקיבה מתאמצת מדי. זהו מצב העלול להזיק לתקינותה. בנוסף, בשל התנועה המופחתת שנכפתה על הקיבה הנפוחה, אנזימי העיכול מתקשים לבוא במגע מלא עם המזון ותהליך הפירוק הכימי של המזון נפגע (הופך פחות אפקטיבי). בשל כך, הגוף מאבד מערכיו התזונתיים של המזון. יוצא שגם אם אכלנו מזון בריא, אנחנו לא נהנים ממלוא ערכיו התזונתיים הטובים.
3
לפי הרמב"ם רוב החולאים באים על האדם משום אכילת יתר (אכילה גסה)
אין ספק שעדיף לאכול מזון בריא מאשר ג'אנק-פוד (לא שזה קל…). אבל האם למלא הבטן עד תום באוכל בריא עדיף מלאכול מעט אוכל לא בריא באותה ארוחה ? שהרי, אם קצת אוכל בריא זה טוב, קל וחומר שהרבה ממנו בסעודה טוב יותר, לא ?
אמר הרמב"ם "רוב החולאים הבאים על האדם, אינן אלא מפני מאכלים רעים, או (אלא) מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים". לפי הרמב"ם מוטב לאוכל מעט המרע מאשר הרבה מהטוב.
כמה מומלץ לאכול בארוחה ?
אומר הרמב"ם "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו" – במילים פשוטות ההמלצה של הרמב"ם היא לאכול עד 3/4 מקיבולת הקיבה – לא להתמלא עד הסוף.
ואיך נדע אם התמלאנו עד הסוף ? הרב צהלון, בספרו על הרמב"ם "אוצר החיים", סבור שאחד הסימנים לכך הוא הרגשה של "עצלות בפעולותיו" לאחר האוכל.
מביא הרב צהלון עוד מספר סימנים שיכולים ללמד על כך שאכלנו יותר מדי (מבוסס על דברי היפוקראטס): כאב ראש, פגיעה באיכות השינה (בלבול, סיוטים, שינה ארוכה מדי), עצלות הגוף, כאב הגוף וריח רע.
בקיצור, כל אחד מכיר את גופו ויכול להיות מסוגל לדעת מתי הגיע לנקודה בה הוא סתם ממשיך לאכול ולמלא בטנו עד אפס מקום. עייפות יתר של הגוף, תחושת כובד, כאב, פגיעה באיכות השינה וריח רע, הם רק חלק מהסימנים לכך שאכלנו יותר מדי.
פרי לקינוח ?
אמנם לפי הרמב"ם מני מתיקה טובים לקינוח, זה מסייע להשלמת פעולות העיכול ומהווה מעין סוגר לקיבה. אבל הרבה פעמים אנחנו מלאים מהארוחה, ממש מפוצצים ואומרים לעצמנו טוב נאכל איזה קינוח בריא וקליל, נאכל איזה פרי. לפי הרמב"ם מדובר בטעות. זה מזיק לבריאות. אם מלכתחילה עדיף לאכול קצת מזון לא בריא מאשר למלא הקיבה עד הסוף – אפילו במזון בריא, ודאי שלא רצוי להמשיך לאכול לאחר שהקיבה כבר מלאה, אפילו אם מדובר במזון בריא כמו פרי.
אפשר לאכול גם כשעומדים על הראש ! זאת מאחר שהוושט בנויה מטבעות אחת על השנייה. כאשר יורד המאכל הטבעות מתהדקות אחת אחת תוך כדי לחיצה על המאכל כלפי מטה. לכן, גם אם אנו הפוכים המאכל ירד. כמובן שזה לא מומלץ ואפילו עלול להיות מסוכן
רשימת מקורות
- חיים בריאים כהלכה פרק ה
- קיצור שולחן ערוך סימן לב סעיף ה
- רמב"ם הלכות דעות ד ב
Last updated on May 1st, 2020 at 10:44 am