גם אצל חז"ל וגם במחקרים המדעיים מסכימים- התאפקות מלגשת לשירותים עלולה לסכן הבריאות. אבל מה עושים אם נמצאים מחוץ לבית ולא מוצאים מקום להתפנות ? מה עושים אם חוששים להתפנות בשירותים ציבוריים ומתאפקים בשל כך שעות ארוכות ? וגם- מה הצואה שלנו אומרת על הרגלי האכילה וההתנהלות שלנו מבחינה בריאותית ? (יש גם תמונות בלי ריח) – זאת ועוד בשורות הבאות
יותר לא מתאפקים – איך להתרוקן כשרוצים
למה חשוב לא להתאפק לשירותים ?
מחקר גרמני מצא שהתאפקות גוררת עצירות והופעת מחלות של המעיים ושל הרקטום. מלבד זאת, המתאפקים שבנינו עלולים לסבול בשל כך גם מגזים, אי נוחות בבטן וריח רע מהגוף. נכון, לא תמיד מדובר ב"התאפקות מרצון". לפעמים אין תנאים להתרוקן מחוץ לבית ולפעמים מדובר ב – toilet anxiety – חשש להתפנות בשירותים ציבוריים – לפי ד"ר סימון רוברט מאוניברסיטת סווינבורן שבאוסטרליה, כ-6% מהאוסטרלים נמנעים מלהתפנות בשירותים ציבוריים, רובם בשל חשש להיות מובכים מכך שאחרים ישמעו (או יריחו) אותם בעת מעשה. הם חוששים להגיע לסיטואציה שיצטרכו להתפנות מחוץ לבית והדבר מגביל השגרה היומיומית שלהם, גורם לאי נוחות ועלול להוביל לעצירות ובעיות בריאותיות.
איך להימנע מהצורך להתאפק לשירותים ?
אחת הדרכים להימנע מהצורך להתאפק לשירותים, היא לנטרל את הצורך להתאפק או במילים אחרות – לשלוט בגוף ולקבוע בעצמנו מתי אנחנו מתרוקנים. יש כמה דרכים לעשות זאת:
הרגילו עצמכם לשעות התרוקנות קבועות
במכון האמריקאי הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות (NIDDK) מציעים להרגיל הגוף לשעות התרוקנות קבועות על ידי אימון לבצע תנועות מעיים (bowel movement)– מומלץ לאכול בבוקר ולנסות להתרוקן רבע שעה עד 45 דקות לאחר מכן. האכילה מעודדת "תנועת מעיים" ומגדילה בכך הסיכוי ליציאה, לפני שיוצאים מהבית.
חז"ל, שגם הם היו מודעים היטב לסכנות הגופניות הכרוכות בהתאפקות, הציעו, בדומה לאמריקניים, להרגיל עצמך להתפנות בשעות קבועות – בבוקר לפני יציאה מהבית ובערב כשחוזרים (מסכת תמיד כז' ב') – פשוט להיכנס לשירותים בזמנים קבועים בבוקר ובערב, להתמקד במעשה, לדחוק מעט ולנסות להתרוקן. בסופו של דבר הגוף יתרגל להתרוקן בזמנים שהרגלנו אותו.
בגמרא (מסכת שבת פב עמוד א) מציינים איך להתרוקן בצורה נכונה: כשנכנסים לשירותים מומלץ לשבת מעט לפני שלוחצים. לדחוק מעט אבל לא יותר מדי. לחץ חזק מדי עלול להזיק ולגרום למחלות של פי הטבעת והרקטום.
טיפ: לשטוף פי הטבעת אחרי היציאה עם מים (אפשר עם בידה או באמצעות נייר טואלט לח)
הזיזו את הגוף- פעילות גופנית קלה יכולה להאיץ פעילות מעיים
דרך נוספת ליזום יציאה, כשאנחנו רוצים ולא כשהגוף רוצה, היא על ידי פעילות גופנית קלה. ב-WEBMED מסבירים שפעילות גופנית קלה של כמה דקות, יכולה לקצר משך הזמן שייקח לצואה לעבור במעי ולעודד יציאה, בין היתר בשל העלייה בדופק ובקצב הנשימה המשפרים תנועת שרירי המעיים.
בגמרא (מסכת ברכות דף כג עמוד ב) מציעים הליכה קצרה, למרחקים קבועים – 10 פעמים 'ד אמות' או 'ד פעמים' עשר אמות (אמה מוערכת בכ-50 ס"מ). אם זה לא עוזר- אפשר לנסות גם לעמוד ולשבת מספר פעמים (מסכת שבת פב עמוד א).
מה עושים אם בכל זאת מוכרחים להתפנות מחוץ לבית ?
ישנן מספר דרכים שיכולות לעזור להצליח להתפנות מחוץ לבית, על אף החשש:
- לזכור שרעש (וריח) בזמן יציאה זה דבר טבעי. הרבה אנשים חוששים שהם יעשו רעש בזמן היציאה וידיפו ריח וזה מונע מהם להצליח להתרוקן בשירותים ציבוריים (מחסום פסיכולוגי). חשוב לזכור שרעש (וגם ריח) הם דברים טבעיים בשירותים. לא להתרגש מכך (לאף אחד אין פטנט אחר…). אם בכל זאת מתקשים, ניתן לנסות למצוא מקום להתפנות שאינו בקרבת אחרים. המלצת הגמרא במסכת ברכות (סב א) היא להרחיק "עד מקום שמתעטש ואין חברו שומע".
לקחת אוויר ולהירגע. קיים קשר אמתי בין המוח למעי (brain-gut connection). לחץ עלול למנוע יציאה. אם מרגישים לחוצים, אפשר לנסות להירגע על ידי נשימות הרפיה – לנשום מהבטן באטיות 10 פעמים יכול לעזור.
אם לא יוצא מציעים בגמרא לנסות להתפנות במקום אחר (משנה מקום משנה מזל 😊) או פשוט להסיח הדעת מדברים אחרים ולהתרכז במעשה.
בשורה התחתונה – להתאפק זה לא בריא. עדיף להימנע מכך. אם לא מסוגלים להתפנות מחוץ לבית כי לא מוצאים שירותים או כי לא רוצים להתפנות בשירותים ציבוריים, מומלץ מראש להימנע מכך. דרך אחת היא פשוט להרגיל הגוף להתרוקן בשעות קבועות. דרך אחרת היא ליזום יציאה לפני שיוצאים מהבית – ניתן לעשות זאת על ידי פעולות פשוטות שמטרתן לעודד פעילות מעיים.
טיפ: נמצא בשירותים אבל מוכרח לסיים ?
בגמרא (מסכת ברכות כה עמוד א) התייחסו לסוגיה: תואר מצב של אדם שנזכר באמצע ההתפנות שהוא עם תפילין עליו (אז היה נהוג להסתובב עם תפילין כל היום). הפתרון- אם מדובר בצואה יסיים "עמוד ראשון" וייצא ואם בשתן – יסיים "סילון ראשון" וייצא. אמנם חל איסור גדול להימצא עם תפילין בשירותים, אולם הפסקה באמצע 'עמוד' הצואה או 'סילון' השתן שהחלו לצאת, עלולה לגרום לתחלואה – מכאן ההיתר על אף זאת לסיים מה שהתחלנו.
לצורך כתיבת המאמר נעזרנו גם במקורות הבאים:
Last updated on November 21st, 2020 at 12:29 pm