בימים אלו בהם הטבע מכלה בנו זעמו עם הופעת וירוס הקורונה, מתעוררת תחושת פחד. זה טבעי ואפילו חיובי. הפחד גורם לנו להיצמד להנחיות, להיערך בהתאם ולא לזלזל. אבל במצבים שכאלו הפחד עלול גם להשפיע עלינו לרעה. הוא עלול לגרום לנו לחשוב על הנורא מכל, לאבד פרופורציות ולשכוח שההווה אינו מלמד דווקא על העתיד, וכמו שצרה באה כך היא יכולה גם להיעלם. מעבר לכך שחרדה מזיקה לגוף (מחקרים מאשרים זאת כל הזמן), מחשבות רעות על העתיד לבוא אינן רצויות לפי חז"ל.
אז מה בין פחד חיובי לפחד שלילי ולמה חז"ל מציעים שלא לתת יותר מדי תשומת לב למחשבות רעות וגם – איך בכל זאת משתלטים על הפחד וחושבים חיובי. הכל בשורות הבאות.
לפחד נכון בצל הקורונה – על פחד חיובי וכוחם של הרהורי הלב
הפחד הוא דבר טבעי. האמיגדלה, מבנה דמוי שקד הנמצא במוח האדם (ורוב בעלי השלד) אחראי עליו. זה חלק מגופנו. תחושת הפחד הכרחית לתפקודנו. הפחד עוזר לנו למשל להישמר מסכנות, להטיל מורא כשצריך (לצורכי חינוך, שליטות וכו'), להכין עצמנו לשעת חירום, להתאמן ולהגיע מוכנים לקרב, לבחינה. למען האמת, קשה לתאר מה היה קורה אם לא הייתה לנו תחושת פחד.
אבל יש מצבים בהם הפחד גורר חרדה, הגורמת לנו לחשוש מהנורא מכל ו"להינעל" עליו כאופציה יחידה. אנחנו פועלים בצורה צרה סלקטיבית ולא מסוגלים לראות את התמונה המלאה. אנחנו רואים כמו לתוך מנהרה. תקועים בקונספציה מוטעית. קשה לנו להסיט את הראש החוצה ולראות התמונה המלאה. בפסיכולוגיה קוראים לזה tunnel vision (ראיית מנהרה).
האפקט השלילי של הפחד, החרדה, גם מזיק לגוף. מחקרים מדווחים שאנשים הסובלים מחרדה, נוטים לחלות יותר. המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר, והם סובלים יותר ממחלות כרוניות כמו סכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול. בפרסום של אוניברסיטת הרווארד מדגישים גם את הקשר בין לחץ וחרדה לבין הופעת מחלות של דרכי העיכול והנשימה ושל הלב.
בגמרא מוזכר הפחד כאחד משלושת הדברים העלולים ל"הכחיש" כוחו של אדם (גיטין ע א).
איך עושים את זה נכון- איך לא להיכנס למנהרה
אז אמרנו שפחד שגורר חרדה לא בריא לגוף ולנפש. הוא גם עלול לגרום לנו לאבד פרופורציות, לעוות את התמונה המלאה ולהיות טרודים בחשש שהנורא מכל עלול לקרות. אז מה עושים עם הדבר ? 3 טיפים להתמודד נכון עם הפחד:
1
אשר יגרתי יבא לי – לא לחשוש יותר מדי מהעתיד לבוא
הנהגה טובה לפי חז"ל היא שלא להרהר יתר על המידה ולחשוש מפני העתיד לקרות לנו. לפי חז"ל חשש יתר והרהורים על הרעה העתידה לקרות, עלולים להביא אותה עלינו, חס ושלום.
מסופר בכתובים על איוב שאמר לאחר שאיבד הכל "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי (ישיגני), וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי (פחדתי) יָבֹא לִי" (איוב ג', כה). תסכולו של איוב היה גדול – כל חייו הוא חשש ופחד מן הרע שיבוא חלילה, ונזהר על מנת להימנע ממנו ועל אף זאת באה עליו הרעה "כי תמיד הייתי מפחד מן הרע, ועשיתי כל אשר ראוי לעשות להישמר מן הפגעים, ובכל זאת ויאתיני, ולא הועילה השתדלותי…" (מלבי"ם).
חז"ל למדים מכך שאם חוששים יותר מדי מפני צרה- הצרה עלולה, חלילה, להופיע.
בגמרא (ברכות ס) סופר על יהודה בר נתן, שהיה נושא את כליו של רב המנונא, הלך אחריו ונאנח. אמר לו הרב: ייסורים אתה מבקש להביא על עצמך ?! הרי כתוב "כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי!". עצם האנחה של יהודה בר נתן על לא כלום, עלולה לזמן אליו צרה, שתצדיק האנחות שהשמיע.
2
לא לאבד פרופורציות – לזכור תמיד שכמו שבעתיד יכול להיות רע – יכול גם להיות טוב !
הרמב"ם בספרו הנהגת הבריאות מדגיש שכמו שאין להתעסק בדברים שקרו וחלפו שהם בבחינת "חלב שנשפך" (כמו ממון שאבד או תהייה מדוע עשני אדם ולא מלאך), כך ראוי להניח למחשבה על מה עתיד לקרות או כלשונו "במה שיפול ויבוא בעתיד". שהרי כל מה שאנו מפחדים שיקרה בעתיד- יכול שיקרה ויכול שלא. משכך אין להתעסק בדבר יתר על המידה.
ואם בכל זאת נגררנו להתעסק עם צופן העתיד, אז כמו שאנחנו שוקעים במחשבות על כך שהרע עלול לקרות, עלינו ביתר שאת להרהר באפשרות שיהיה טוב: "שיבוא ההיפך ממה שפחד שיבוא עליו כי מה שפחד שיבוא עליו וגם הופכו – שניהם אפשריים".
3
טיפ של ארגון הבריאות העולמי בצל משבר הקורונה- אל תשקעו בתוך מבול החדשות
אחת מהמלצותיו של ארגון הבריאות העולמי להתמודדות נפשית בריאה עם נגיף הקורונה, היא "לצמצם את הצפייה, הקריאה או ההאזנה לחדשות הגורמות לך לחוש חרדה או מצוקה". הזרם הפתאומי וכמעט קבוע של דיווחי חדשות על ההתפרצות, מספר החולים והמתים, עלול לגרום לדאגה מיותרת. לפי ארגון הבריאות העולמי אמנם יש לצרוך מידע שימושי שיעזור לנו להיערך בהתאם למצב ולנקוט בצעדים הנדרשים, אבל יש לעשות זאת בצורה נכונה:
- לסנן מקורות המידע– מומלץ להיצמד לדיווחים של אמצעי תקשורת מוכרים ומהימנים.
- להבדיל בין עובדות לשמועות – סננו "פייק-ניוז" ברשתות החברתיות שרק מגבירות החרדה. אל תתנו לזה יד. אל תעבירו הודעות כאלו לאחרים.
לסיכום- לנסות תמיד לחשוב חיובי
בימים של בהלה עולמית מנגיף הקורונה, נכון וברור שיש לנקוט בכל הכללים, להישמע להנחיות משרד הבריאות ביתר זהירות ולהיערך ולפעול בהתאם למצב. בהיבט הזה הפחד חיובי. אבל חשוב מאוד לזכור ולהפנים שכמו שהרע נכנס לעולמנו "לפתע פתאום" כך, באותה המידה, ישנה אפשרות להקלה ולשיפור. כשם שבחודש שעבר החיים התנהלו על מי מנוחות ולא חלמנו שנגיע בעוד חודש למצב כזה, כך עלינו לחשוב שבאותו אופן נחזור לחיים תקינים. אל לנו לחשוב על החודש האחרון, ולראות מראה ההווה ולנבא אתו את העתיד. אל לנו לשקוע במבול החדשות על היקף ההתפרצות והמתים, בתחזיות הקודרות של חלק מהפרשנים. אל לנו להכניס את הראש למנהרה. כדאי לקחת בחשבון ולהרהר גם באפשרות שהמצב יחזור להיות תקין, שהכול ישוב על מקומו בשלום, כי לעולם חייב אדם לאחוז "ברצון לחיות" ולא להתמקד בפחד מהמוות. לאהוב את החיים לשמוח בהם ולקוות לטוב שיבוא ובכך להרחיק "המגפה "מביתו, יחזק כוחות נפשו וממילא כוחות גופו ומערכותיו הגופניים יעמדו לו כנגד זעמו של הטבע.
רשימת מקורות
- כתבים רפואיים רמב"ם מאמר הריפוי בדרך הנפש
- הנהגת הבריאות רמב"ם פרק ג
- איוב- המכללה האקדמית הרצוג
Last updated on April 10th, 2020 at 12:37 pm